הסיפור שלי בשטראוס מתחיל בשנת 1995.

מהטכניון היישר לשטראוס:
סיימתי לימודי הנדסת מזון בטכניון בחיפה, גרתי בצפון ועמדו בפני כמה אפשרויות כשאחת מהן היתה לעבוד בשטראוס. הם איתרו בוגרים מהטכניון והציעו להם עבודה ומרגע שפנו אלי, ההצעות האחרות כבר לא היו יותר רלוונטיות. ידעתי שזה מה שאני הולך, רוצה וצריך לעשות.
התחלתי לעבוד במחלבה בנהרייה כמהנדס מזון, הייתי אחראי על  היצור של היוגורט, ניהלתי את המפעילים והייתי אחראי על המחלקה, על קליטה של ציוד חדש ובמקביל התחלתי להתעסק בפיתוח של מוצרים חדשים. בימים ההם עוד לא היה המיזוג עם עלית, לא עם יטבתה ובטח שלא עם דנונה, בזמנים ההם היתה לנו רק את הזכות על השם. פיתוח המוצרים עוד לא התנהל במסגרת מחלקה מובנת מה שפתח בפני את האפשרות לגעת בהרבה תחומים יצירתיים מתוקף התפקיד במחלקת הייצור.
טכנולוג מזון היה יכול להתפתח לכל מיני כיוונים: לאבטחת איכות, הנדסה (תכנון קווים, והקמת מערכות), טכנולוג יצור או ניהול נטו. בתור טכנולוג צעיר התחברתי למי שהיה באותה תקופה הטכנולוג הראשי, מוטי סגל, שהיה אז אחראי על פיתוח מוצרים וידעתי שאני יותר נמשך לעבוד איתו. אחרי שנתיים בתפקיד כבר יכולתי לחוש בחסרונה של מחלקה שמתמקדת בזה וכעבור זמן קצר אישרו את התקן לטכנולוג בפיתוח מוצרים.

כששטראוס פוגשת את דנונה:
קונצרן המזון העולמי דנונה נכנס לשותפות עם שטראוס ורכש 20% במחלבה וכבר יכולנו לחוש את היציאה מגבולות נהריה, השת"פ התרחב מה שהכתיב אתגרים חדשים מבחינת פיתוח ותהליכי עבודה ונוצרה תשתית. באותה תקופה הכנסנו את אקטימל לשוק הישראלי ואני הייתי ממונה על קליטת התהליך יחד עם ההנדסה. שטראוס שלחו אותי לבלגיה ללוות את הייצור הראשון שנשלח לישראל ואני לא אשכח את הטיסה חזרה ארצה, במטוס קרגו, עם המשלוח הראשון של אקטימל בתחתית המטוס.
במקביל ליבוא נוצר הקו הראשון של אקטימל בנהרייה וזו היתה בעצם הפעם הראשונה אחרי בלגיה שפתחנו קו יצור נפרד לאקטימל מחוץ לגבולות וזה היה מאד משמעותי, מכונות חדשות, מפעילים חדשים, כוח אדם חדש, הרגשנו שהולך לקרות פה משהו גדול. אני הייתי אחראי על בניית התהליך, לקבל מרשם, לייצר אותו ולהוציא אותו למדפים וכל זה תחת פיקוחה של חברת דנונה העולמית.

עוברים למחלבה באחיהוד:
באותה תקופה התחילו לבנות את המחלבה הגדולה באחיהוד. מחלבה שהוקמה  מידע וממשאבים פנימיים שלנו, אנשי הנדסה וטכנולוגים שבנו את הפרויקט והתעורר צורך בטכנולוג עם רקע של ייצור יוגורט. לאחר תקופה קצרה הושאלתי למחלבה החדשה. כל מה שלמדתי בשנתיים הקודמות כשהייתי ביצור וכל ההבנה שצברתי במערכות הטכניות יכלו לבוא עכשיו לידי ביטוי. 
העבודה יחד עם המהנדס תרמה לתהליך התכנון. כל זה קורה כמובן בזמן שהמחלבה בנהרייה ממשיכה לייצר מוצרים על בסיס שוטף, כי לצרכן לא משנה שבמקביל נבנה מפעל חדש.
ואז התחלתי להתנתק מהשוטף, כי אתה רגיל לעבוד מסביב לשעון, אתה נותן את כל כולך ומצלצלים אליך הביתה כשיש תקלות ופתאום התנתקתי מזה ועברתי לניהול מה שנתן לי גיוון מדהים ועומס מסוג קצת אחר. הקמנו את מערך היוגורט והאקטימל ועוד שני מערכים נוספים. זו היתה תקופה מאד אינטנסיבית ולחוצה אבל היתה בה תחושה של חלוציות ועם כל הגבולות המוגדרים של מערכת המחשב המבוקרת היה מרחב תמרון והיה מרתק.

טכנולוג מנהל פיתוח מוצרים – יש דבר כזה!
בשנת 2001 חזרתי מהמחלבה לפיתוח כסגן מנהל פיתוח וכעבור כמה חודשים מוניתי למנהל פיתוח.
המשימה העיקרית היתה לגבש צוות עם משימות ונהלים ושגרה של ניהול של צוות פיתוח עם מרחב עבודה מול השיווק ומול התפעול ותוך כדי זה גם לפתח מוצרים טעימים, בריאים, ברי ייצור, ורווחיים.
במרוצת השנים הצוות גדל ונהיינו מאורגנים, עם שיטה ברורה ונהלים קבועים וצוות מקצועי שאי אפשר בלעדיו. שנהיה חלק מרכזי במערכת.
בעקבות השינוי הארגוני האחרון שארע לפני שנה מוניתי למנהל פיתוח מוצרים בקטגוריית בריאות ואיכות חיים שזהו תפקידי כיום. התפקיד כולל את המחלבה: יוגורטים וגבינות, סלטים, פסטה טריה, וירקות טריים.
היום אני מנהל צוות גדול של מהנדסים ולבורנטים. יש לי ראשי צוותי שמרכזים תחומי פעילות שיכולים לקדם את הפרויקטים בשוטף ואני עסוק בניהול וגם בעבודת מטה בחברה.

קצת מילים אישיות:
מסלול ההתקדמות שלי אפשר לי לגדול, להתפתח ולהתעצם בתוך התחום עצמו. למצות ממנו את המקסימום בכל עת ולגדול יחד איתו בעצם.
המחלקה גדלה, התהליך היה טבעי והיא המשיכה לפיתוח. אני מניח שתמיד יצא לי לייצר את התפקיד החדש שלי ומה שיפה הוא שהצרכים שלי והצרכים של החברה וגם הרצונות שלי ושל החברה תמיד היו הדדיים.
אני מאד נהנה לייצר מוצרים שמגיעים לכולם. בכל בית יש איזה שהוא מוצר שהייתי מעורב בפיתוח שלו. זהו מוצר שהוא לא טריוויאלי, הוא רגשי, הוא בא לענות על האהבה והכיף שבמזון ולספק לאנשים את הכיף והחיוך היום יומי שלהם. אתה בעצם תורם מעצמך להנאה של אנשים.
ההצלחה של המוצרים היא ההנאה הגדולה. שמשהו שעבר מרעיון של השיווק ומפיתוח טכנולוגי נחטף מהמדפים. אז אתה מרגיש את הסיפוק ומתמלא באנרגיה להמשיך אל הפיתוח הבא.